יהודית קציר, דן פורגס צלם_2949.jpg

יהודית קציר - מתוך "צילה"

 

צילה, הסבתא-רבתא של קציר, חיה את חייה יוצאי הדופן בתקופה יוצאת דופן. לאחר שניצלה מפוגרום ברוסיה ב-1905, היא נישאת ללזר, שאותו אינה אוהבת, ועולה איתו לארץ. לאחר תלאות, טלטלות ולידת חמשת ילדיה, היא פוגשת את חנן הצעיר ממנה בתשע שנים ומתאהבת בו. לזר וצילה ממשיכים לחיות יחדיו, וחנן מצטרף אל משפחתם וידוע כ"דוד חנן". הספר מבוסס על יומניה של צילה המובאים כאן, כמו גם על מכתביהם של יהודית, בתה הבכורה של צילה, ושל עמינדב אהובה (סבתה וסבה של הסופרת), על שיחות עם בני המשפחה ועל יומניו של חנן בשנותיו האחרונות. חומר ארכיוני רב שקציר מסתמכת עליו ומעבה אותו מתוך הכרח, ואלו החלקים היפים ביותר בספר, אלו שהיא צריכה להשלים בעזרת הדמיון שלה (קרדיט תקציר – מתוך סיפור פשוט).